משבר הדיור בבריסל עלול לגרום ל-Brusselization
תאריך 24/04/2025
יואל
בדומה לעוד מדינות רבות באירופה, בלגיה מתמודדת עם משבר דיור חמור שמורגש מאוד בעיר הבירה בריסל. ב-10 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כמעט 40% במחירי הנדל"ן בבריסל כאשר מחירו הממוצע של מ"ר נכון להיום עומד על כ-3398 אירו. בריסל לא זרה למגמה בו ישנו פער משמעותי בין הביקוש להיצע והיא נתקלה בה לראשונה בשנות ה-50 של המאה ה-20 לאחר תום מלחמת העולם השנייה. באותם השנים התחילה בנייה מואצת על מנת הן ליישב את התושבים והן לחזק את הכלכלה שנפגעה קשות במלחמה, הבלגים החליטו לבנות גורדי שחקים ובניינים גבוהים שאכלסו בעיקר משרדים המשמשים לחברות השונות בעיר. וכך נוסד לו מושג הבריסליזציה (Brusselization) שמשמעותו בנייה מאסיבית לגובה תוך כדי חוסר התחשבות בצביון ההיסטורי של העיר שבא הרבה לידי ביטוי במרחבים הציבוריים ובגיוון האדריכלי.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליטה עיריית בריסל לעבור מבריסליזציה ל-Façadism שמשמעותו הרס ובנייה מחודשת של החלק הפנימי של הבניין תוך כדי שמירה על החזית בצורה ההיסטורית שלו. אתם בוודאי מכירים את צורת הבנייה הזו אם טיילתם בבניינים היסטורים בני מאות שנים ברחבי העולם כאשר חלקו הפנימי של הבניין משופץ לחלוטין. כיום בלגיה עומדת בפני משבר דיור מאחר ומחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות ביחד עם שכר הדירה ויוקר המחייה, ורבים מוצאים את עצמם בתחרות עקובה מדם במהלך חיפוש דירה להשכרה. כדי לסבר את האוזן רק כ-40% מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך במדינה יכול לשכור כ-10% מכל הנכסים המוצעים בשוק. כדי להתמודד עם משבר הדיור היא החליטה לחזור לשורשיה של הבריסליזציה ולבנות לגובה, לבנות גורדי שחקים ובנייני ענק שיאכלסו תושבים ביחד עם משרדים לחברות השונות.
תומכים ומתנגדים
על פניו בנייה לגובה או בריסליזציה היא צעד מעולה על מנת לאפשר בנייה של יחידות דיור רבות כאשר ישנו חוסר בשטח. דוגמא לכך ניתן לראות בערים גדולות כמו ניו יורק ובהן נבנים בניינים גבוהים במיוחד מאחר ויש חוסר משמעותי של שטח ביחס לביקוש העצום של הדירות. בנייה לגובה יכולה להביא לצמצום של משבר הדיור במדינה ולהעניק דיור לאלו שמתקשים למצוא כיום, אך הבעיה הגדולה של הבריסליזציה היא חוסר תכנון עירוני. צעד הבריסליזציה החל כאשר בריסל הייתה צריכה בזריזות לספק עוד יחידות דיור ומשרדים לעיר שהיה צריך לשקם את כלכלתה כמה שיותר מהר. כמה שנים לאחר מכן המקומיים טענו כי בריסל איבדה את היופי הטבעי שלה וכעת כל מה שנותר לראות בקו האופק הוא בניינים אפורים.
רוב רובה של הבריסליזציה מתרחשת בחלקים בעיר שעברו ג'נטרפיקציה, כלומר שכונות שהיו בעבר עניות והתגוררו בהם בעיקר מעמד הפועלים כעת הופכות לשכונות שוקקות חיים עם יותר ויותר צעירים שמבקשים לעבור לגור שם בשל המחיה הזולה. הרס הבתים הישנים ובנייה של גורדי שחקים בשכונות האלו פוגע בצביון המיוחד של השכונות והופך אותן לעוד מרכז תעשייתי קר, שמחירי השכירות בו כמובן יאמירו.
טענה נוספת שמשמיעים המתנגדים לתהליך הוא העובדה כי ישנה ירידה בביקוש למשרדים מאחר והחל ממגיפת הקורונה נוצרה מגמה של עבודה מהבית או עבודה היברידית. כיום ישנו פער משמעותי בצורך של העיר למשרדים בהשוואה לצורך שהיה במאה ה-20.
התומכים בבנייה לגובה מחזקים את הסיבה שזהו הפתרון הטוב ביותר בכך שמרבית הדירות שיבנו בבניינים החדשים יהיו מיועדות למגורים ולא עבור משרדים מאחר וישנה ירידה בביקוש למשרדים ב-20% בהשוואה לביקוש בעת תקופת הקורונה. התומכים לכך גם תירצו את היעדר התכנון העירוני שהיה נהוג פעם מאחר ומרבית הנכסים בבריסל שייכים לקונים פרטיים ולא לממשלה, על כן קשה לגבש תוכנית מסודרת של ממש מבלי להכנס לבירוקרטיה מסובכת. אך ניכר כי כיום ישנה תוכנית הרבה יותר מסודרת מתוכנית הבריסליזציה שהייתה במאה ה-20. יש גם לציין כי בריסל תמיד נהגה לבנות בניינים עצומים ורחבי ידיים עוד לפני תקופת הבריסליזציה. החל מסוף המאה ה-19 החלה בריסל להתמלא בבניינים רחבי ידיים כאשר יש כאלו שאהבו את צורת הבנייה הזו וכאלה שכמובן התנגדו.
על כן נדמה כי בריסל לא עומדת בפני תקופה נוספת של בניית גורדי שחקים מבלי כל תכנון, אחרי הכל הבנייה מיועדת בראש ובראשונה לאספקת יחידות דיור ולא משרדים והבנייה גם לא מתבצעת בהיקף כה גבוה בדומה למאה ה-20. בסך הכל מדובר בצעד שעתיד להקל על משבר הדיור בבלגיה ולהכניס עוד עשרות אלפי יחידות דיור לשוק, פשוט יש לנסות לפקח על התהליך כדי לשמור על המרחבים הציבוריים כמה שיותר.
