מדינות עם העברת כספים מסורבלת
תאריך 26/02/2023
יואל
אנשי עסקים ומשקיעי נדל"ן אשר עוסקים בקניית, מכירת והשכרת נכסים רגילים להעברות של כספים בין חשבונות בנק בין מדינות שונות. לכאורה, מדובר בהליך פשוט לחלוטין מאחר ואנחנו מצויים בשנת 2023 והקדמה הטכנולוגית נמצאת כאן במלוא כוחה. לעיתים אנו נדרשים לשלם עמלות במקרים של העברות מט"ח, אך בתמונה הכוללת העברה של כספים היא פעולה פשוטה שקורת מדי יום ביומו.
אין לשכוח כי ברחבי העולם עדיין נפוצה תופעת הלבנת ההון שלפעמים אף מיועדת למימון של ארגוני טרור במדינות מסוכנות. על כן, בנקים רבים ברחבי העולם סיגלו מערכת חוקים שתסייע להם בעת מקרים ובהם העברות כספים בין חשבונות במדינות שונות עלולות להראות חשודות. ארגון ה-FATF העולמי שישראל חברה בו גם כן, מפרסם מדי כמה שנים שתי רשימות שמנחות את בעלי הבנקים לדרך התנהגות מול מדינות שנחשבות "חשודות" בהעברות כספים שעלולות להיחשב כהלבנת הון ומימון טרור בינלאומי.
הרשימה השחורה
הרשימה השחורה כוללת שתי מדינות בלבד שמוגדרות כמדינות High Risk Jurisdiction subject to a Call for Action כלומר במילים פשוטות אלו שתי מדינות שמוגדרות בתור בעלות סיכון גבוהה להעברות כספים שנוגעות בהלבנת הון ומימון טרור בינלאומי. שתי המדינות האלו הן: צפון קוריאה עם השליט קים ג'ונג און שמאיים מדי שנה בהתקפות גרעיניות על העולם, ואיראן שאיום הגרעין אינו זר גם לה. אנחנו בספק שבתור ישראלים תשקיעו ברכישת נדל"ן בפיונגיאנג בירת צפון קוריאה או בטהרן בירת איראן, אך במידה ועלה בידכם הדבר דעו לכם כי הבנקים בישראל יקשו מאוד על העברות הכספים מהמדינות הללו.
הרשימה האפורה
הרשימה האפורה כוללת למעלה מ-20 מדינות שמוגדרות כמדינות High Risk Third Countries או Jurisdiction Under Increased Monitoring. כלומר מדובר בלמעלה מ-20 מדינות שגילו בהן ליקויים שעלולים לסייע להגברת תופעת הלבנת ההון ולמימון טרור, אך הינן בעלות קשר ישיר לארגון ה-FATF ועובדות איתו בשיתוף פעולה על מען למגר את התופעות הארורות. נכון לחודש דצמבר של שנת 2022 הרשימה האפורה מונה את המדינות הבאות: אפגניסטן, ברבדוס, איי קיימן, בורקינה פאסו, קמבודיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גיברלרטר, האיטי, ג'מייקה, ירדן, מאלי, מרוקו, מוזמביק, מיאנמר, פנמה, הפיליפינים, סנגל, דרום סודן, סוריה, טנזניה, טרינידד וטובאגו, אוגנדה, איחוד האמירויות הערביות, ונואטו ותימן. במקביל ניקרגואה, פקיסטן וזימבבואה הוסרו מהרשימה האפורה והעברת כספים מהמדינות הופשט משמעותית.
בפועל מרבית המדינות הללו מוגדרות בתור מדינות עולם שלישי עם נדל"ן זול וחסר כל ערך עבור משקיעים ואנשי עסקים שרוצים להתעסק ברכישת, מכירת והשכרת נכסים לשם רווחים. אך בעקבות הסכמי שלום אחרונים שנחתמו ממש בשנים האחרונות, שתי מדינות מן הרשימה אשר עלולות להיות אטרקטיביות להשקעות נדל"ן הן מרוקו ואיחוד האמירויות הערביות. איחוד האמירויות הערביות מורכבת מ-7 אמירויות והיא מהווה לאחת המדינות העשירות ביותר במזרח התיכון כאשר היא מושכת אליה משקיעים רבים מכל רחבי העולם. מדינת ישראל מנהלת אמנת מס עם איחוד האמירויות ובאופן כללי המיסוי באיחוד האמיריות הינו נוח למדי. כך שבמידה ותחליטו ללכת על העושר וההוד המזרח תיכוני, דעו לכם כי עומדת בפניכם בירוקרטיה לא פשוטה שעלולה לעכב ולהקשות על קבלת הכספים שלכם מהמדינה.
כדי לסבר את האוזן, בשנת 2020 כאשר נחתם הסכם השלום עם איחוד האמירויות היקף העסקאות שבוצעו בין המדינה לישראל נמדד ב-367 מיליון דולר. כשנתיים בלבד לאחר מכן בשנת 2022, היקף העסקאות זינק אל על והגיח למספר חסר תקדים של 2.6 מיליארד דולר. מצרים אשר סמוכה לישראל ואוכלוסייתה גדולה פי 10 מאוכלוסיית איחוד האמירויות הערביות מנהלת מסחר דל למדי עם כמה עשרות מיליוני דולרים בלבד בשנה.
אנשי עסקים רבים שטסים לעיתים תכופות לאיחוד האמירויות הערביות דיווחו על קשיים רבים בעת העברות כספים בין בנקים לישראל. מרביתם מחליטים לפתוח חשבונות בנק במדינות אחרות אך ורק כדי להעביר את הכספים בצורה קלה יותר, דבר הפוגע באופן עקיף בכלכלת ישראל בשל המסחר הקלוקל. בחודש אפריל של שנת 2021 שלח מפקח הבנקים לכלל הבנקים בישראל כי יש להתייחס לאיחוד האמירויות בתור מדינה "אפורה" וליישם על העברות הכספים תקנות וחוקים בהתאם. במכתב צויין כי לאור בדיקה מעמיקה נתגלו ליקויים בבנקים של המדינה שעלולים להיות קשורים לתופעות הלבנת הון ומימון טרור. משרד הכלכלה הישראלי מודה כי הוא ער לבעייתיות של העברת הכספים וטרם נמצא פתרון לנושא. במצב הקיים נכון להיום כל בנק מתנהל באופן שונה במסחר עם איחוד האמירויות הערביות ומפרש את ההנחיות שניתנו בידי מפקח הבנקים בצורה שונה.
אחד מאנשי העסקים שדיווח על הבעייתיות בהעברת כספים בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות הוא יושב ראש ארגון התיירות והתעופה FlyEast יריב פישר. לטענתו הוא נתקל בקשיים רבים בעת רצונו להעביר כספים מבנק ישראלי אל בנק אשר ממוקם באיחוד האמירויות הערביות. מנהלי הבנקים הישראלים נוקטים לפי דבריו אמצעים פולשנים כמו חשיפת הכנסות כספיות ומספרי תעודות זהות של מנהלים באיחוד האמירויות הערביות. יריב פישר מציע פתרון ובו החברה הממשלתית לישראל לשירותי כתב תהיה ערבה לעסקאות המתבצעות בין שתי המדינות. החברה קיבלה תקציב ראשוני והחלה לפעול לשם הקלת התנאים, אך עדיין נכון להיום העברה של כספים בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות עדיין כרוכה בבירוקרטיה קשה ומסורבלת. עובדה זו מחוזקת בעקבות הכרזתו של מפקח הבנקים בישראל כי החברה הממשלתית לישראל לשירותי כתב תתעסק בהעברות כספים בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית בלבד.
